חורף.
כבכול שנה מגיעה העונה הקרה ואיתה הטמפרטורות הצונחות, המגפיים יוצאות מהארון והמטבחים אפופי ריח המרק!
על מנת להיערך לקור ולשינוי חילופי העונה אנחנו נדרשים לעשות שינויים.
תהליך השינוי הוא אחד מהתהליכים החשובים שמתחוללים בתוך חדר הטיפולים והוא מתרחש לאורך כל השנה. התהליך הוא איטי והדרגתי בדיוק כמו תהליכי שינוי בטבע.
בעלי החיים השונים מאפשרים לנו לראות ששינוי הוא לא רק אפשרי, הוא נחוץ וטבעי. השינוי בבעלי החיים פותח בפנינו צוהר לרובד יותר עמוק של שיח על חיינו שלנו.
בתקופת החורף האוגר הסיבירי משנה את צבע פרוותו מאפור כהה לאפור בהיר דמוי לבן וזאת על מנת שיוכל להסוות עצמו ביתר טיב בשלג הסיבירי (או במקרה שלנו עקב הקור הירושלמי).
האם אנחנו כבני אדם צריכים לשנות את עצמו כדי להתאים את עצמנו לסביבה?
מתי ההתאמה העצמית היא כחלק מאדפטציה חברתית תקינה ומתי היא נובעת מביטול עצמי הרסני? מהם יחסי הגומלין בין הדרך בה אני מתנהג כלפי האנשים סביבי לדרך שבה האנשים סביבי (משפחה, חברים, מורים ועוד) מתנהגים אלי והאם התנהגות זו תורמת לי או פוגעת בי?
(האוגר נילס לאחר החלפת צבע פרוותו )
צניחת הטמפרטורות מביאה את הזוחלים בפינת החי להתמודד עם ״שאלה קיומית״ - האם להכנס לתרדמת חורף והאם לא?
תרדמת חורף בזוחלים הינה תופעה בה כל תהליכי החיים מאטים מאוד ובעל החיים נכנס ״לשנת חורף״. בפינה החי שלנו ישנם מספר זוחלים ובכל חורף חלקם בוחר להיכנס לתרדמה וחלקם לא. השנה לדוגמה גם הצבה שלנו שושנה וגם הנחשה שלנו ג׳ינג׳ר בחרו להיכנס לתרדמת חורף.
מה גורם ליצור חי לבחור ״להפסיק לחיות״? מתי אנחנו בוחרים להימנע ממצבים או סיטואציות וכיצד (אם בכלל) זה משרת אותנו לטובה? האם הצבה שלנו באמת בחרה להיכנס לשנת חורף או שלא הייתה לה ברירה ואיפה אנחנו פוגשים בחיים שלנו סיטואציות בהם אין לנו ברירה? מה אנחנו עושים בסיטואציות האלו?
( הצבה שושנה בטיול בקיץ האחרון )
מספיק להיום
היו בטוב ורק אהבה !💓
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה